|
חקיקה בנושא ביטוח חובה לרכב
מקום המדינה ועד לשנות השבעים, היה נהוג לפעול על פי חוק הנזיקין האנגלי שבאמצעותו תבעו נזקי גוף. כך התביעה הייתה מתמשכת לאורך זמן רב עד אשר הנפגע הצליח להוכיח את נזקי הגוף שנגרמו לו, וכן שלא הוא גרם לכך בעצמו. את הפיצויים, אם היו, היה מקבל על פי תבנית בית המשפט. גם אם אותו נפגע היה יכול להוכיח כי לא הוא היה הפוגע הגורם לתאונה, היה צריך להוכיח כי הוא לא פעל מתוך רשלנות תורמת. הרשלנות התורמת אומרת כי ההיגיון מורה כי ניתן היה לפעול להיפך או שהיה אפשר שלא לעשות את מה שנעשה.
לראות את האור שבקצה המנהרה
בכל אותן תביעות נפגעים בתאונות דרכים עד לשנת 1970 בה נוצרה התפתחות תחוקתית של ביטוח רכב חובה, הוצאות הפיצויים הוטלו דווקא על התובע ועד שהיה רואה אור בקצה המנהרה לכספי הפיצויים אותם דרש, גם זאת היה לאחר מסע תביעות בן שנים ולאחר שכבר הוצאו הוצאות טיפולים ותרופות, ימי אשפוז והוצאות משפטיות, טיפולי פיזיותרפיה ועוד.
הרפורמה בביטוח רכב חובה
בשנת 1970 נחקק החוק בביטוח רכב לרכב מנועי אשר קבע כי כל בעל רכב אמור על פי לנסוע ברכב תחת חסות ביטוח חובה בתוקף לאורך השנה, ואילו בשנת 1975 החוק כבר הסדיר את הכיסויים גם לגבי מי שהיה ברכב ונפצע או שהיה הולך רגל ונפצע; לא משנה מי היה אשם, הביטוח מפצה באופן אוטומטי את כל מי שהיה תחת חסותו של הנהג או נפגע בתאונה שבה היה מעורב.
גם אם הנפגע עצמו היה אשם בתאונה
ביטוח חובה לרכב – משמעותו שהנהג, נוסעי הרכב והולכי רגל שנפגעו מהרכב יפוצו במסגרת אותו ביטוח חובה, ואין זה משנה אם מדובר בתאונה שהנהג עצמה גרם או לא. בביטוח חובה יש להשיב את מצבו של הנפגע קדמותו ועל סמך כך יקבע גובה הפיצויים.
לפרטים נוספים על חקיקה בנושא ביטוח חובה לרכב, השאירו את פרטיכם בדף צור הקשר ונחזור אליכם מידית |
|