קבל 3 הצעות ביטוח רכב מ3 חברות ביטוח לקבלת הצעת מחיר לחץ כאן

• זיקת הביטוח: עניין ביטוחי. אני מבטחת משהו שיש בו עניין – לא מבטחים דברים שאין בהם עניין. אם לא אכפת לי אם יגנבו את הרכוש או לא אכפת לי שמישהו יחלה – אני לא מבטחת. מבטחים רק גורמים שיש לי זיקה אליהם. במיוחד במקרה של ביטוח חיים – חייבים זיקה למבוטח על מנת שלא יקרבו את מותו.
•  
• עיקרון השיפוי: בד"כ בנכסים, המטרה של הביטוח היא לשפות את האדם על הנזק שנגרם לו.
  
  
• ביטוח כפל (השתתפות): אי אפשר לבטח את אותו גורם ביותר מ- 100%, לא ניתן לבטח ביותר מחברת ביטוח אחת.
  
  
• ביטוח חסר: אם מבטחים בפחות מ- 100% של הנכס, מקבלים את הביטוח רק על החלק היחסי המבוטח.
  
  
• עיקרון גילוי: חוזה ביטוח מבוסס על גילוי מלא אודות הפרטים הרלוונטיים של המבוטח, המבטח וסוכן הביטוח. חשוב שכולם יגלו את כל מה שצריך, אדם יגלה את כל המחלות שלו, את כל החולשות שלו וכדומה וסוכן הביטוח יגיד בדיוק מה האדם הזה יקבל בכל מצב, במיוחד לאור העובדה שאדם פשוט לא יכול להתמצא בקלות בחוזה הביטוח.
  
• תחלוף (שיבוב): מרגע שחברת הביטוח משלמת על הנזק, הזכות לתבוע את הנזק מצד שלישי עוברת לחברת הביטוח.

• תנאי בסיסי וחשוב מאוד לקיום חוזה הביטוח.
  
  
• אירוע הביטוח לא רצוי לשני הצדדים: חברת הביטוח לא רוצה באירוע על מנת שלא תצטרך לשלם והמבטח לא רוצה באירוע כדי שלא יגרם לו נזק.
  
  
• בחוק הישראלי אין דרישה מפורשת לזיקה: בחוק אין אמירה מפורשת שחייבת להיות זיקה בין המבוטח לנשוא הביטוח כתנאי הכרחי.
  
  
  
  
• מבטח סביר יקפיד על כך: חברת הביטוח לא תתקשר עם מישהו שאין לו זיקה לביטוח – חברת הביטוח לא רוצה להפסיד כספים והיא לא תרצה לבטח מבוטח שאין לו זיקה לנשוא הביטוח. החוק סומך על חברת הביטוח שהיא תבחן את זיקת הביטוח ולכן אין אמירה מפורשת בחוק.
  [אדם שאין לו זיקה לנשוא הביטוח יכול לגרום נזק בכוונה].
  
  
• קיימות בחוק הוראות שדורשות עניין מסוים או שמונעות את עיוותי חוסר העניין:
  סעיף 42(א) לחוק חוזה ביטוח: הסכמה בכתב לבטח מוות של אחר. אם מבטחים מישהו אחרף צריכים לקבל ממנו הסכמה בכתב שיבטחו אותו (אחרת המאפייה תבטח הרבה אנשים).
  
  שיפוי: אם משפים מישהו על הנזקים סימן שהייתה לו זיקה לביטוח.

• חל בביטוחי נזקים בלבד.
  
  
• השבת מצב המבוטח לקדמותו במגבלות סכום הביטוח: הוצאות משפטיות, נזק פיסי.
  
  
• העיקרון אינו חל ב-ביטוח חיים – אי אפשר להשיב את המצב לקדמותו (ניתן לראות אותו בצורה טובה ב-ביטוח רכב).
  
  
• סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח [ביטוח נכסים], סעיפים 65-66 לחוק חוזה הביטוח [ביטוח אחריות]
  
  
• חריגים:
  סעיף 56(ד) לחוק חוזה הביטוח: תגמולי ביטוח מוסכמים מראש. קובעים את הסכום שיוחזר מראש ולכן לא ממש משפים.
  התגמול הזה מפצה לפי הערכה משוערת של הנזק טרם קרותו.
  ערך כינון: מצב ביניים לפיו הביטוח מאפשר להחליף בחדש את הרכוש שאבד/ניזוק במקום פיצוי.

• אופי העסקה מחייב מידע אמין: בעבר, ביטוחי משנה היו מוסכמים בלחיצת יד. כיום זה לא עובד כך. אם אין אמינות אי אפשר לסמוך על הדברים, אלו כללים של גילוי נאות ובלעדיהם החוזה לא שווה.
  
  

• מבוטחים: מה היתרה של חברת הביטוח, היכן משקיעים את הכספים ß שקיפות של הנעשה בחברות. אם רוצים להפוך את הענף לתחרותי חשובה השקיפות.
  
  
• משקיעים: א. רוב חברות הביטוח הן חברות ציבוריות ולכן בעלי המניות שלהם רוצים לדעת מה קורה עם הכספים שלהם ב. גם אם היה מדובר בחברה פרטית היו רוצים לדעת מה מצבה הכלכלי.
  הרבה כספים מצטברים בחברות הביטוח – חברות הביטוח הן שותפות ראשונות במעלה לצורך פרויקטים כלכליים ארוכי טווח – חשוב לראות שהדיווחים אמינים ולקחת את חברות הביטוח כשותפות להשקעות בארץ ובעולם.
  
  
• מבטחי משנה: מבטחי המשנה הם שותפים לביטוח ולכן חשוב להם לדעת את מצבן של חברות הביטוח בארץ, במיוחד החברות שהן נושאים איתן יחד בסיכון.
  
  
• ממשלה: הממשלה מתעניינת במה שקורה לחברות הביטוח מכמה זוויות ראיה שונות:
  א. יציבות: דאגה לצרכן – אפשר להשקיע בחברה את הכספים בביטחון. דרך הדוחות הכספיים אפשר
      ללמוד הרבה מאוד על יציבות החברה.
  ב. פיקוח עקיף: להבדיל מהפיקוח הישיר של המפקח על הביטוח – החברה חייבת לגלות את דוחותיה
     החשבונאיים והצורך להראות לאחרים מה קורה אצלן הוא למעשה פיקוח עקיף.
  ג. מיסים: חברות הביטוח הן כר נרחב לתשלומי מס ולכן המדינה רוצה לדעת מה קורה איתן מבחינה זו.

• דוחות כספיים: דוחות תקופתיים + דוח דירקטוריון. חברות ציבוריות.
• דיווחים למפקח על הביטוח
• דיווחים לרשות לני"ע: דיווחים מידיים.
• דיווחים למבטחי המשנה
• דיווחים למבוטחים
  

• התקשרות לזמן ארוך: בחוזים לטווח ארוך (למשל: חוזה של חבויות); חברות הביטוח מקבלות כסף מהמבוטחים ואח"כ צריכות להחזיר למבוטח, המצב הכספי שלהן משתנה ולכן צריך לדווח עליו (יש ביטוחים לטווח מאוד ארוך כמו ביטוח חיים וכאלה לטווח יחסית קצת כמו ביטוח רכב).
  
  
• התקשרויות מורכבות.
  
  
• הוצאות ראשוניות נרחבות: בהתחלה היו משלמים הרבה כסף לסוכן הביטוח על הבאת המבוטח אולם התזרימים מגיעים במשך זמן ארוך יותר. ההוצאות הן בהתחלה וההכנסות מגיעות מאוחר יותר .
  
  
• אי – ודאות בקשר לתוצאות: לא יודעים מה יהיה בביהמ"ש, האם אדם ימות וכדומה.
  
  
• התחייבויות לא וודאיות: בחברה רגילה הנכסים הם לא וודאיים ואילו ההתחייבויות הן וודאיות. בחברות ביטוח המצב הוא הפוך – הנכסים הם וודאיים (מי וכמה מבוטחים) ואילו ההתחייבויות הן חסרות וודאות – לא יודעים אם וכמה יצטרכו לשלם, אם יקרה הנזק וכדומה.
  
  
• מגבלות חוקיות רבות: צריך לדווח לכל מיני גורמים חוקיים, גם בפעילות וגם בדיווח צריך לראות שעומדים בכל מיני כללים והוראות חוק.
  
  
• השפעות שוק ההון: השפעות שוק ההון על חברות הביטוח הן מאוד דרמטיות – תוצאות חברות הביטוח מאוד מושפעות משוק ההון – כאשר השוק עולה חברות הביטוח מרוויחות הרבה, כאשר השוק יורד חברות הביטוח מפסידות.
  המרצה סבור כי השנה נראה רווחי שיא בזכות העלייה של שוק ההון.
  
  
• רווחים בתוך התיק: חברות ביטוח במקרים רבים נסחרות הרבה מעבר להון העצמי שלהן (מעבר לשווי המאזני שלהן); הדבר נובע בעיקר ממוניטין ונכס שלא רשום במאזן וקרוי רווחים בתוך התיק;
  ברגע שאדם מתקשר עם חברת ביטוח לביטוח, כבר על ההתקשרות הזו צפויה לחברת הביטוח רווחים שיהיו בעתיד והרווחים הללו לא נרשמים כנכס במאזן. חלק גדול מההתקשרויות בהווה יישארו גם בעתיד ולכן יש הרבה רווחים בתוך התיק. יש גם כל מיני מודלים להערכות שווי ובהרבה מקומות מעריכים את שווי חברת הביטוח לפי שווי מאזני + רווחים בתוך התיק + תיאומים לנכסים אחרים.