|
הסתברות להפסד – זוהי ההסתברות היחסית לקרות אירוע מסוים בהסתמך על מספר תצפיות רב לאורך זמן ומבלי שהנחות היסוד ישתנו. צריך הרבה נתונים (חוק המספרים הגדולים) המציאות משתנה ולכן אם לא אעקוב אחריה לאורך זמן אני אטעה.
דוגמה מתחום ביטוחי הבריאות : כשיצאו פוליסות ראשונות לביטוח סיעוד לראשונה לשוק, הן הציעו פיצוי עד 3 שנים. כי תוחלת החיים של אדם סיעודי באותה תקופה היה לכל היותר שנה אחת. אחוז האנשים ששרדו מעל זה באותה תקופה , שאף לאפס. לאורך השנים, הרפואה החלה "להחזיק" אנשים בחיים לאורך שנים רבות יותר.
דוגמה מ ביטוח רכב קולקטיביים : אם אני מבטח גוף בביטוח קבוצתי (ביטוח כמקשה אחת) צריך לשאול מי האוכלוסייה שאני מבטח. זה אומר שפרופיל הסיכון שלי יכול להשתנות. בסופו של יום בלי להתחשב בכל הפרמטרים הרלוונטיים, אנו נטעה.
גורם ההפסד - Peril – הפוליסות נקראות לרוב ע"ש גורם ההפסד.
נסיבות שתרמו להפסד – hazard – תרם לקרות המקרה השלילי.
Moral hazard- התנהגות שמושפעת מעצם קיום הכיסוי הביטוחי. מה קורה אם רכישת הביטוח משנה את ההסתברויות למקרה השלילי ? מה קורה אם כשאני קונה ביטוח אני מתחיל להתנהג בצורה פחות זהירה ? זה בדיוק החשש הגדול של חברת ביטוח. למה שאני אנעל את הדלת אם יש לי ממילא ביטוח נגד פריצה וגניבה ? אין לי שום תמריץ הרי לעשות זאת. זה משפיע על עיצוב המוצר הביטוחי. העיצוב מתיימר לנסות להביא לזהות אינטרסים בין המבטח למבוטח. לדוגמה : 3 שנים היעדר תביעות.
קטגוריות של סיכון
חלוקה ראשונה היא בין "סיכון טהור" לבין "סיכון ספקולטיבי" :
סיכון טהור – סיטואציה שהמצבים האפשריים בה הם הפסד או אי-הפסד. לדוגמה : מחסן : או שלא יקרה לו כלום או שהוא יישרף ושוויו יפחת עקב כך.
סיכון ספקולטיבי – האפשרויות הן : הפסד, אי הפסד או רווח. לדוגמה : השקעה במניות; השקעה במסע פרסום; השקעה במו"פ.
החלוקה הנ"ל, בין סיכון טהור לבין סיכון ספקולטיבי, חשובה כיוון שהפיתרון הביטוחי רלוונטי ברוב המקרים רק לסיכון הטהור. זאת משום שסטטיסטית קל יותר להקטין אותו. כמו כן, כחברה (society) יש יתרון לסיכונים ספקולטיביים במובן שיש להם גם upside ונרצה לעודד דברים כאלה.
חוק המספרים הגדולים – עובד לגבי הסיכונים הטהורים. חוק זה אומר שני דברים :
- ככל שN גדל (N מספר החשיפות) , הסיכון היחסי קטן.
- ככל שN גדל , הסיכון האבסולוטי גדל.
דוגמה : נניח שהסיכון לגניבה הוא 10% ושזו האמת ויש לנו 10 מבוטחים. אני מצפה שתהיה גניבה אחת. יש הסתברות גבוהה יחסית שהמספר גניבות יהיה בין 0 ל-2. מה הסיכון היחסי פה ? אם במקום 1 יהיה לי 2, זה אומר שטעיתי ב-100%. טווח הטעות שלי פה הוא פלוס מינוס 100%.
הסיכון האבסולוטי הוא פלוס מינוס 1 גניבה.
מצד שני, אם אני לוקח 1000 רכבים אני מצפה ש-10% ייגנבו (100 רכבים). האם יש מצב שיהיו 0 גניבות ? לא. האם יש מצב שיהיו 200 גניבות ? לא. סטטיסטית זה שואף לאפס. הגניבות תהיינה בין 90 ל-110. הסיכון היחסי הוא פלוס מינוס 10% ובמספרים אבסולוטיים פלוס מינוס 10 רכבים.
בעצם הסיכון היחסי קטן מ-100% ל-10% והסיכון האבסולוטי גדל מ-1 ל-10.
חלוקה נוספת של סיכונים היא בין :
סיכון בסיסי – תהיה רעידת אדמה ותחריב את כל גוש דן. לא יפגע באיש אחד בגבעתיים אלא בכל גבעתיים. דוגמה נוספת : מלחמה – סיכון שמאיים על כל מדינת ישראל ולא משפיע רק על איש אחד.
סיכון ספציפי – משפיע על מישהו אחד. על עסק או פרט אחד, מסוים. אני פוחד שיגנבו את האוטו שלי. גנב מסוים יגנוב אוטו אחד.
סיכון טהור – יכול להתייחס לדברים הבאים :
- לסיכונים אישיים
- לסיכוני רכוש
- לסיכוני חבות
פירוט :
סיכון אישי – משמעותו יכולה להיות כפולה : פגיעה בהכנסות או גידול בהוצאות או שילוב של שניהם. לדוגמה : אדם מת בטרם עת – ההכנסה נגדעת; אדם פוטר מעבודתו ולא מצליח למצוא עבודה – לא מצליח לייצר הכנסה.
סיכוני רכוש – שני סוגים : ישירים ועקיפים. ישירים – נזק לרכוש עצמו. שריפה כילתה מחסן מלא בסחורה. עקיפים – בניתי מסעדה והשקעתי סכום גדול ברכוש. נשרף באופן מפתיע. הרכוש שהשקעתי ירד לטמיון – ישיר . אבל בנוסף – בתקופת השיקום אין רווחים , מוניטין וכו'.
סיכוני חבות – סיכון לפגיעה בצד ג'. מה השוני בין סיכון החבות לבין הסיכונים האחרים שתוארו לעיל ? קשה להעריך אותם. בסיכון אישי אני יודע מה הנזק המקסימאלי. בסיכון חבות – לא יודעים מה הנזק שיכול להיגרם לצד ג' ? מתי ולמה זה יקרה ? אין יכולת לצפות מראש. לכן, נזק החבות הוא מהותית שונה מהנזקים האחרים.
עלות ההוצאות המשפטיות שקשורות בהגנה למזיק היא גם כן עלולה להיות כבירה ולא פרופורציונאלית. |
.gif)
