טכניקה של ניהול סיכונים מפי פאונדרס
שליטה בהפסד - טכניקות בטרם קרה ההפסד- כמו הימנעות ובקרת הפסד. הקטנת הסיכוי לקרות האירוע השלילי. הימנעות- זו טכניקה שמטרתה להביא את השכיחות לאפס. בריחה מהסיכון- אם יש לך פחד מטיסה- לא תטוס. בעולם העסקי היא משמעותית כשהסיכון הוא קטסטרופלי- יש אזורים מועדים לפגעי טבע- אז לא נפתח שם עסק. בקרת ההפסד- הקטנת שכיחות וחומרה.להכריח עובדים ללכת עם כובע קשיח במפעל.
מימון ההפסד- ע"י ספיגה או העברה. ספיגה – בסופר מרקט תחרותי, כל חיסכון על גניבות הוא משמעותי. זה אמצעי סביר בד"כ כשההפסד המקסימלי האפשרי הוא לא מאד גבוה. לא סביר שכל הלקוחות יפשטו על המדפים וייקחו הכול הביתה. לעיתים ספיגה היא הכרח כי אין דרך אחרת. חברת ביטוח מסרבת לבטח סיכון מסוים- ואז הספיגה היא כורח המציאות. איך נממן את ההפסד אם בחרנו בטכניקה של ספיגה- 1) היא מתוך ההכנסה/פעילות שוטפת וזה טוב כשמדובר בהפסדים קטנים. 2) ע"י שמירת עתודות – יותר משמעותי כאשר סוג ההפסד האפשרי הוא פחות תדיר. 3) קו אשראי- שיהיה זמין עבורה במקרה ספציפי כשצופים הפסד חריג. 4) מבטח שבוי- החברה מנהלת לעצמה את הסיכונים ללא חברת ביטח- כמו בנק גדול. יש לו הרבה עובדים, חוק המספרים הגדולים, ואל תמיד כדאי לו לבטח בחברת ביטוח גדולה כי הוא משלם עמלות- פתרון קיים הוא הקמת חברת ביטוח בבעלות מלאה של העסק(הבנק) שמטרתה היחידה היא ביטוח החשיפות של החברה האם. הרווח הוא שנוצרת יציבות בהכנסות- החברה האם משלמת פרמיות קבועות לחברת הביטוח- ואם היה הפסד גדול- חברת הביטוח תדווח על הפסד ולא חברת האם ולהפך. זה נטרול השפעה זו מהדוחות שלה, וזה מאפשר להתייחס לחשיפות כמרכז רווח- ניהול בצורה מרוכזת טובה יותר. יתרונות שיטת הספיגה-שיטת הספיגה חסכונית ביותר- לא משלמים דבר, וסופגים את הנזק נטו. יתרון נוסף הוא עידוד פעולות מניעתיות- אם הכול נופל עלינו נעשה הכול כדי לא להגיע למצב. החסרונות- האפשרות/חשיפה להפסדים פוטנציאליים גדולים.
העברה- ברב המקרים הטכניקה מתאימה למקרים או סוגים מסוימים של סיכון, והכוונה לסיכונים שהשכיחות שלהם נמוכה באופן יחסי. מנגד, החומרה שלהם גבוהה. למשל גניבת הרכב שלי (כן, זה קורה לפעמים וצריך ביטוח רכב לרכב אותו רכשנו באמצעות לוח רכב), לא יקרה כל יום, אך במידה ויקרה זה הרה אסון מבחינתי. אם זה יקרה יחזירו לי את השווי הכספי של הרכב שלי. יש שני סוגי חשיפות המטרידות את תעשיית הביטוח- בתדירות נמוכה ובלתי צפויה וחומרה גבוהה-
1) אסונות טבע, אמנם אף חברת ביטוח לא נקלעה לאסונות בשל כך, אך לאורך זמן אם זה יקרה כל הזמן תחולת התעשייה ששל הביטוח תגדל. התעשייה צריכה הון, ולרתק סכומי עתק שתקבל עליהם תשואה, ולכן התכולה צריכה להעמיד מספיק גופים שיספקו הון ויקבלו תשואה.
2) פיגועי טרור- אין כל דרך להעריך את השכיחות של הדברים הללו, והחומרה האפשרית ככל שעובר הזמן מתקבעת על הבנה או תפיסה שהחומרה האפשרית היא אינסופית. במגדלי התאומים- היה נזק ישיר- הרס הבניין, והיו חברות שישבו שם עם כל העובדים שלהם, ולמשל תקופה לא יכלו לספק את שירותיהם, ורוב מי שישב שם הרוויחו הרבה כסף, היו להם ביטוחי חיים של מיליונים, המשמעות הכספית אדירה. אחת ההצעות שמסתובבות מאז ספטמבר 2001 היה שהממשלה תציע כרית בטחון נוספת מעבר להגנה ביטוחית. בארה"ב מעל נזק טרור בסכומים מסוימים הממשלה תומכת. יש אג"ח שמונפקות ע"י הממשלה או חברות פרטיות, ומי שקונה אותן מוותרים לו על הקרן אם קרה אירוע מסוים. מנפיקים חוב, מקבלים תמורתו כסף, ואם קורה אירוע קיצוני אזי מנפיק החוב לא צריך להשיבו. כך נוצר לו מקור הון גדול.
הרבה ביטוחים משולבים עם השתתפות עצמית- זו העברה יחד עם ספיגה. הלקוח יספוג נזק ומעליו חברת הביטוח תספוג זאת. למשל אחרי אובדן כושר עבודה- נותנים לאדם לספוג זאת למשך 12 שבועות ואז החברה תיתן לו כסף. יש מקרים בהם ההשתתפות העצמית היא מאד גבוהה. השילוב בין ספיגה להעברה מגיעה למקרים בהם הספיגה היא מאד גבוהה. מדובר בעסקים שבהם לא אכפת לעסק לספוג עד מיליון דולר. ומעל זה הוא צריך עזרה, והפרופורציה בינה לבין ההעברה היא גבוהה- ביטוח access. ביטוח שנכנס לפעולה מעבר לרמה מסוימת. יש קומבינציות- כשמגיעים לסף מסוים מחזירים את הכסף שנתבע, צריך במשך שנה לספוג ואז יש החזרה. ישנה גם השתתפות עצמית. היתרון המרכזי של הביטוח יציבות בתזרים המזומנים- בסופו של דבר אנחנו נשלם לחברת הביטוח יותר ממה שהיא תשלם לנו. עבור עסקים אחד היתרונות הגדולים הוא יציבות בתזרים המזומנים. חברות שמצליחות לייצב את עצמן לאורך זמן ייסחרו בערך רב יותר, מכאלו שאינן מבוטחות כלל- הן נחשבות יציבות. לעיתים הפרמיה היא הוצאה מוכרת ואז ישנן הטבות מס. החיסרון העיקרי- הוא שהפתרון הזה עולה כסף. והרכישה הביטוחית דורשת משאבים אנושיים- אם זה פרט או חברה עסקית צריך להקדיש משאבים אישיים וניהוליים להליך זה, והרבה פעמים בגופים בינוניים ומעלה יש מי שאחראי על כך.
השקעה בנדלן מניב, מחפש נכס מניב, נדל"ן בישראל