|
ספיגה אקטיבית: הייתי מודע לסיכון, הערכתי את חומרתו האפשרית ובכל זאת החלטת לספוג אותו מכל מיני סיבות ובכל מיני סדרי גודל.
למשל: אני חנות כלבו ואני יודע שגונבים גרביים. אני יכול להעמיד אנשי ביטחון, מצלמות וכדומה, ואני יכולה לומר שגונבים לי 2% מהגרביים, זהו הפסד שולי ואני מוכן לספוג אותו.
אם אני גדול מספיק לחברת הביטוח בהרבה מובנים בסיכונים לא גדולים אין יתרון;
למשל: נניח שיש לי צי רכב מאוד גדול. מה המשמעות של ביטוח רכב מקיף של כל הרכבים? אין לי סיכון משמעותי. חברת הביטוח תגבה פרמיה גבוהה, אבל כל זמן שהסיכונים הללו מפוזרים דיים אני יכול להפריש באופן שוטף עלות מסוימת ולקרוא לזה ביטוח. בביטוח חיצוני יהיו כרוכות גם עלויות נוספות: עמלות וכדומה. אני לא פוחד מסיטואציה בה יגרם נזק לכמות יוצאת דופן של נזקים. כאשר אני גוף גדול אני פוחד רק מקטסטרופות ואני מוכן לספוג את הנזקים הקטנים יחסית. במובן מסוים, זה מה שעושה חברת הביטוח בתחום ביטוח רכב מקיף.
גופים גדולים סופגים את הסיכון ולא עושים ביטוחים – הם בעצם נמצאים במצב של חברת הביטוח. חלקן הגדול של החשיפות נספג. הפחד הוא רק מקטסטרופות גדולות במיוחד ורק אז פונים ישירות לחברות ביטוח משנה.
ספיגה אקטיבית: חשיפה שלא הייתי מודע לקיומה אולם היא גורמת לנזק.
למשל: הרבה מאוד חברות חשופות לתביעות על פגיעה באיכות הסביבה.
למשל: אבדן כושר עבודה. רובנו נהיה מושבתים לפרק זמן מסוים באיזשהו שלב. סיכונים שיש הסתברות גדולה שיקרו אולם הנזק שלהם הוא נמוך יחסית. |
|