ביטוח רכב חובה כפוף לחוק נפרד שנקרא חק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הפלת"ד מבוסס על מספר עקרונות
- no fault – הפגיעה אוטומטית מפעילה את הכיסוי, אין צורך בהוכחת אשמה
- ייחודיות העילה – זה החוק היחיד בישראל שפועל ככה. דהיינו, אדם שתובע על פי חוק הפלת"ד, נכנס אוטומטית לכללי הפלת"ד ולא יכול לתבוע בגין חוק אחר, כשהחוק הבולט הוא חוק הנזיקין. נניח שאדם נפגע ממכשיר חשמלי - הוא יכול לתבוע על פי פקודת הנזיקין והוא יכול לתבוע את היצרן לפי חוק לאחריות מוצרים פגומים. ברגע שנכנסים לפלת"ד , כל הדברים האחרים לא רלוונטיים – שוב, זה מתוך כוונה סוציאלית שההשלכות שלה הם מרחיקות לכת. התפיסה הסוציאלית אומרת שאם הגדרנו שמקרה שאירע הוא תאונת דרכים, האדם יקבל פיצויים ויהיה מוגן.
לאורך השנים הרחיבו את מה שנכנס לפלת"ד, ואז אנשים נהיו מוגבלים כיוון שאם הם נכנסים להגדרה של הפלת"ד נגרעת מהם האפשרות לתבוע לפי חוקים אחרים.
כאשר אדם נפגע ותובע על פי הפלת"ד התהליך הוא תלת-שלבי :
שלב ראשון – יש לקבוע האם האירוע מוגדר תאונת דרכים ? אם התשובה היא כן אוטומטית עוברים למסלול הפלת"ד ואם לא עוברים למסלולים אחרים. אם התשובה לשאלה היא כן, כלומר האירוע מוגדר כתאונת דרכים, עוברים לשאלה שנייה .
שלב שני – האם האדם היה מבוטח ? גם לכך יש הגדרות מאוד ברורות , ואם השאלה היא כן גם השאלה השנייה ממשיכה לשאלה שלישית
שלב שלישי – מה גובה הנזק ? כמה המבוטח יקבל ?
להלן פירוט השלבים :
שלב ראשון – האם אירוע מוגדר כתאונת דרכים – מישור החבות :
החוק קובע את הדבר הבא : "המשתמש ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע בתאונת דרכים".
"תאונת דרכים – "תאונה שבעקבותיה, נגרם נזק גוף בעקבות שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". לשים לב שלא כתוב כלום על רשלנות ו/או אשם.
ההגדרה של תאונת דרכים היא הגדרה מאוד מרחיבה. כפי שהיא התגבשה בבתי המשפט לאורך השנים היא כוללת המון אירועים שלא היינו חושבים אינטואיטיבית שהם תאונת דרכים – כגון פגיעה ברכב חונה , כוויה בפנים ממי רדיאטור וכו'.
"רכב מנועי" – מטוס ורכב לא מוגדר כרכב מנועי, קולנועית כן מוגדר כרכב מנועי.
ישנן חזקות מרבות - כגון התלקחות והתפוצצות כלי הרכב וכו'
ישנן חזקות ממעטות – שמגדירות אופן ברור מה לא מכוסה – מעשה איבה למשל, לא מכוסה
במנגנון שתיארנו יש שתי נק' שהנפגע בתאונת הדרכים נותר חשוף, נסיבות שבהן החוק לא עוזר :
- אם פוגע נהג שאין לו ביטוח.
- אם יש תאונת פגע-וברח.
לצורך המקרים האלו, הוקמה חברת ביטוח על ידי המדינה – "קרנית" בבעלות המדינה והיא משלמת לאותם אנשים שנפגעו בנסיבות שהפלת"ד לא מסייע להן.
"קרנית" – עומדת לה הזכות לתבוע את הפוגע. בהרבה תאונות פגע וברח, אחרי פרק זמן מסוים מוצאים את הנהג הפוגע וקרנית יכולה לתבוע אותו על הנזקים שהוא גרם לה.
קרנית בבעלות ממשלתית וממומנת על ידי אחוז קבוע מביטוח החובה שמעבירות חברות הביטוח.
שלב שני – האם המבוטח הוא אכן מבוטח ? כלומר האם הביטוח הוא בתוקף ?
עם השנים התגבשו 5-6 כללים מאוד נוקשים שלא ניתן לסטות מהן, לגבי השאלה האם המבוטח הוא אכן מבוטח ?
- דרישה ראשונה – היא דרישה של החתמת הפוליסה בחותמת תשלום על ידי הבנק או חברת הביטוח.
לשים לב שהדרישה היא החתמת הפוליסה ולא תשלום הפרמיה. אם נכנסו לבנק, שילמנו, קיבלנו קבלה ולא קיבלנו חותמת, בעצם אנחנו לא מכוסים, לא מבוטחים. דרישה טכנית אך קיימת ונוקשה.
- דרישה שנייה – אם אין רישיון נהיגה תקף, אין כיסוי ביטוחי. עכשיו יש סוגיה בבימ"ש עליון בהרכב מיוחד – נהג חדש שנסע בלי מלווה – האם זה רישיון תקף או לא ?
- דרישה שלישית – אם הבעלים לא נתנו אישור לנהוג ברכב, הביטוח אינו בתקף. מה זו "רשות" בדיוק?
- דרישה רביעית – זהות הנהג. כאשר רוכשים את הביטוח, הביטוח יוכל להיות מוגדר לנהג בלבד ואז רק למבוטח מותר לנהוג ברכב הזה, הביטוח יכול להיות מוגדר ל-X נהגים, אפשרות שלישית – מוגדר לכל נהג. כדי שנהג יהיה מכוסה צריך: א. שבפוליסה יהיה מוגדר מראש שמור לו לנהוג, ב. קיבל רשות.
- דרישה חמישית – מטרת השימוש. כלומר, מטרות השימוש : לצורכי פנאי, עבודה וכו'. אם אדם מצהיר שהוא נוסע ברכב למטרות פנאי והוא גובה שכר מנוסעים, הוא לא יהיה מכוסה.
נקודות נוספות שקשורות למהות הכיסוי :
- ב-ביטוח חובה (ייחודי לביטוח חובה, לא קיים בביטוח כללי) – לא ניתן להתנות שום דבר על הכיסוי. הפוליסה היא אחידה ואי אפשר להתנות עליה דבר.
שלב שלישי – קביעת גובה הנזק
ביטוח רכב אמור לכסות נזקים ישירים שנגרמו, ואובדן הכנסה (נזק עקיף).
ישנה סוגיה נוספת שעלתה לפי שנתיים : ילד בן 12 נפל לבור נפצע קשה ומת לאחר מספר ימים. על עובדות אלו הן מחלוקת. הורי הילד באו וטענו כי הנזק שנגרם להם הוא לא הנזק של צער הורים על מות בנם, אלא זו סוגית השנים האבודות. זו סוגיה מאוד דרמטית כי מוות הוא הרבה יותר זול מפציעה בהקשר הביטוחי (מדברים על צד ההוצאות והצער) ואם באמת תתקבל הגישה הזו של, מוות של ילדים הוא דבר שמצדיק תשלום עתידי גדול, זה יכול להשפיע מאוד על תשלומי הביטוח. |